קוגניציה משתלבת בקבלת החלטות, תכנון ויצירתיות. היא משפיעה על היכולת שלנו להסתגל ולשגשג בעולם.

הורה עסוק מתכנן ארוחות לשבוע, מסיים פרויקט לעבודה ועוזר לילד בשיעורי בית במתמטיקה. סטודנט במכללה לומד למבחן גמר ומחליט אילו קורסים לקחת בסמסטר הבא. מנהל מכשיר עובד חדש, מטפל בתלונת לקוח ומסיים את בקשות התקציב של המחלקה. בכל התרחישים הללו, הקוגניציה פועלת.

קוגניציה משקפת את היכולת שלנו להתמודד עם מצבים מסובכים ולקבל החלטות על סמך התמונה הגדולה יותר. זה כולל פתרון בעיות, יצירתיות והתאמה לשינוי. זוהי אחת מתתי הקטגוריות הנמדדות הנמדדות ב-Mental Health Million MHQ (שאלון בריאות הנפש).

אם יש לכם קוגניציה בריאה, סביר להניח שאתם יכולים לעשות את הפעולות הבאות:

• להסתגל כאשר אתם עומדים בפני שינוי בשגרה
• להעלות רעיונות חדשים ולמצוא פתרונות לבעיות
• לתעדף, לתכנן ולארגן משימות ופעילויות
• לקחת סיכונים מחושבים בעת קבלת החלטות

אדם שמתקשה בקוגניציה עשוי לחוות או לעשות את הפעולות הבאות:

• להתקשות בהבנת העולם סביב
• להתקשות בקבלת החלטות בסיסיות
• לקחת סיכונים שאינם מתאימים לתמונה הרחבה יותר

גורמים לקוגניציה נמוכה

יכולות להיות מספר סיבות לקוגניציה לקויה. אדם אולי מתמודד עם בעיה בסיסית של בריאות הנפש שיש לה השפעה על החשיבה שלו. לחלופין, ייתכן שאדם חווה פגיעה מוחית או חווה תופעות לוואי של תרופות. חלק מהתנאים הגנטיים הבסיסיים יכולים גם להשפיע על הקוגניציה. עבור מבוגרים מזדקנים, הקוגניציה יכולה גם לרדת עם הזמן.

אם קיבלתם ציון קוגניציה נמוך במיוחד ב-MHQ (0 ומטה), כדאי לשקול לפנות לייעוץ מקצועי כדי לטפל בכל בעיה, ולשלול מצבים שאינם נראים לעין. אם אתם זקוקים לעזרה במציאת שירותים מקומיים, תוכלו לפנות למינהל לענייני ניצול לרעה של תרופות פסיכואקטיביות ושירותי בריאות הנפש (SAMHSA) אם אתם נמצאים בארה”ב.

האם ניתן לשפר את הקוגניציה שלי?

ישנן כמה דרכים שבאמצעותן תוכלו לשפר את הקוגניציה שלכם. אם יש סיבה נסתרת או חיצונית שמשפיעה על הקוגניציה שלכם, טיפול בגורם יכול לעזור לתקן את הבעיה. לדוגמה, לפעמים אנשים עם קשיים רגשיים (למשל דיכאון) או רמות גבוהות של מתח יכולים להיתקל בבעיות בקבלת החלטות ובתכנון. אפיזודות אקטיביות של פסיכוזה או מאניה יכולות גם להשפיע על תהליכי חשיבה. אם כך, טיפול בבריאות הרגשית שלכם תסייע לקוגניציה.

לפעמים טיפול במחלות גופניות הוא המפתח. לדוגמה, ישנן כמה תרופות שיכולות להאט את התקדמות מחלת האלצהיימר ולעזור לשמר כישורים קוגניטיביים זמן רב יותר. לחלופין, אם אדם חווה פגיעה מוחית, הוא יכול לפתח דרכים חדשות להתמודדות עם אתגרי זיכרון או פתרון בעיות לאורך זמן.

אבל בעוד שתרופות יכולות לעזור למוח, הן גם יכולות להיות הבעיה, ולגרום לתופעות לוואי המשפיעות על הקוגניציה. לכן חשוב לדבר עם הרופא שלכם כדי לקבל עזרה בזיהוי והתייחסות למצבכם האישי בצורה הטובה ביותר.

אם קיבלתם ציון קוגניציה MHQ חיובי, תמיד יש דרכים בהן תוכלו לאתגר את עצמכם עוד יותר ולשמור על המוח שלכם לאורך זמן. המכון הלאומי להזדקנות (NIA) ממליץ לדאוג לבריאות הגופנית שלכם, לשמור על המוח שלכם פעיל באמצעות למידת מידע ומיומנויות חדשים, ולהישאר מחוברים חברתית. לדוגמה, פעילויות כמו התנדבות, עיסוק בתחביב או השתתפות בשיעור יכולות לעזור לבנות “עתודה קוגניטיבית”, על פי ה-NIA. זו יכולה לעזור למוח להסתגל להשפעות ההזדקנות. יש אפילו כמה ראיות שאפשר ללמד חולים קשישים מיומנויות קוגניטיביות באופן פעיל.

פעילויות כמו מיינדפולנס ומדיטציה יכולות גם לסייע בהורדת מתח, ובכך מסייעות לשפר את הקוגניציה. פעילויות המשלבות תשומת לב ותנועה, כמו יוגה או טאי צ’י יכולות לעזור לשפר את תפקוד המוח לאורך זמן. Harvard Health מציין כי טאי צ’י יכול להאט התפתחות דמנציה עבור חלק מהחולים ולשפר את תפקוד המוח גם עבור אלה ללא בעיות קודמות. בסקירה של 20 מחקרים על טאי-צ’י וקוגניציה, הוכח כי טאי-צ’י משפר את התפקוד הניהולי – בפרט את היכולת לבצע ריבוי משימות, לנהל זמן ולקבל החלטות – גם אצל אנשים ללא כל ירידה קודמת ביכולות הקוגניטיביות שלהם.

קוגניציה משפיעה על תחומים רבים בחיינו. לפיכך, חשוב להבין את חשיבותה, ללמוד כיצד להגן עליה ולהבין את המשמעות של פנייה לעזרה בעת הצורך.